מות הסלפי

מות הסלפי
מיצב פיסולי-דיגיטלי, טכניקה מעורבת, 2015

דימוי מתוך תערוכת “וויס אובר 2048”
אוצרות: מעין שלף, רינת אדלשטיין ולי היא שולוב
פרויקט הבית של פסטיבל מנופים, ירושלים, 2015

המיצב הינו “אנדרטה עתידנית’ הבנויה ממוטות סלפי ומטלפונים חכמים. במקום לפנות אל הקהל כמתבקש, הטלפונים מצלמים זה את זה באופן אוטמטי, כמננלים שיח חירשים צילומי. הדיומי המתקבל הוא מעין ירח אטום, פואטי ומלנכולי, דימוי של “סלפי מת”. חוסר היכולת או ה”רצון” של המכשירים באנדרטה לצלם את הקהל, אומז בהומור לאפשרות של מרד עתידי של המכונות כנגד בני האדם הנרקסיטסטיים. מבטה של צרפתי אל העתיד הוא בעצם אלגוריה על ההווה- עידן הסלפי, בו אתה מתעד ומשתף משמע אתה קיים. עידן של הצפה של דימויים חסרי משמעות, כמעט זהים זה לזה. מוט הסלפי והטלפון המחובר אליו, הפכו להיות מעין זרוע שניה, הרחבה של הגוף ושל העין. הסלפי, סוגה חדשה של צילום פורטרט שעיצבה מחדש את ההתנהגות החברתית של בני האדם, הפכה גם למל לבדידות ההולכת וגדלה בעולם הפוסט- אינטרני. ככול שאנו משתפים יותר במרחב הוירטואלי, אנו חחוים יותר ניתוק וניכור במרחב הממשי.

 

Digital sculpture installation, mixed media, 2015

“Chen Serfaty created a futuristic monument of sorts, comprised of selfie sticks and smartphones. Rather than face the audience, as one would expect, the phones photograph one another automatically and blindly.”